21 וַיֹּ֗אמֶר אֵצֵא֙ וְהָיִ֙יתִי֙ לְר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כׇּל־נְבִיאָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר תְּפַתֶּה֙ וְגַם־תּוּכָ֔ל צֵ֖א וַעֲשֵׂה־כֵֽן׃
21 בְּפִי כָּל נְבִיאָיו. שֶׁיָּשִׂים דָּבָר בְּפִיהֶם לֵאמֹר עֲלֵה וְהַצְלַח וְיַעֲלֶה וְיִפֹּל, מִכְּלָל שֶׁהָיוּ נְבִיאֵי אֱמֶת שֶׁלֹּא הָיוּ מִתְנַבְּאִים כִּי אִם מַה שֶׁיָּשִׂים הַשֵּׁם בְּפִיהֶם:
22 תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל. לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְפַתֶּה הַבָּא לְפַתּוֹת חֲבֵירוֹ, פְּעָמִים שֶׁהַמְּפֻתֶּה מֵבִין שֶׁזֶּה רוֹצֶה לְפַתּוֹתוֹ וְהוּא נִזְהָר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לְהִתְפַּתּוֹת, אֲבָל בְּאַחְאָב תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל:
